אובר בוקינג: איך להפוך את הלימון ללימונדה?

דמיינו לכם שאתם בדרך לחופשה מדהימה ביעד החלומות שלכם. אתם מגיעים לנתב"ג, עוברים את תשאול ה-"ארזת לבד?" המסורתי, ומגיעים לעמדת הצ'ק-אין. בזמן שאתם מעמיסים את המזוודות לשקילה, דיילת הקרקע מחווירה ואומרת: "סליחה, אבל נראה שנמכרו יותר מידי כרטיסים, ואין לכם מקום על הטיסה". תופעה זו נקראת "אובר בוקינג" או "רישום יתר", ובכתבה זו נבין מתי ולמה זה קורה, כיצד ניתן להימנע מזה, ואיך אפשר להפוך את הלימון ללימונדה.

סקרנים? אז בואו נתחיל!

קצת על אובר-בוקינג

עולם התעופה הוא תחרותי במיוחד, והחברות השונות עסוקות באופן מתמיד בפיצוח הנוסחה המנצחת להגדלת הרווחיות תוך הוזלת המחיר לצרכן. מתוך הצורך הזה נולד הרעיון של אובר בוקינג (או רישום יתר), כלומר למכור יותר כרטיסי טיסה מאשר מושבים במטוס. בהתחלה הרעיון הזה נשמע תמוה ואף מקומם, הרי באיזו זכות עסק יכול למכור מוצר שאין ביכולתו לספק בפועל?

כמובן, כאשר חברה מבצעת רישום יתר לטיסה, ומגיעים יותר אנשים מאשר כמות המושבים במטוס, חלק מהנוסעים לא יעלו לטיסתם. זה בהחלט לא נעים להיקלע למצב הזה, ואולם, אנחנו עדיין חושבים שזו דווקא פרקטיקה שדווקא מיטיבה עם הנוסעים, וזאת, משתי סיבות עיקריות:

ראשית, נוסעים שאינם מגיעים לטיסתם הוא אירוע הרבה פחות נדיר משאתם חושבים. על פי הערכות שונות, בממוצע 2-5% מהנוסעים אינם מופיעים לטיסתם. כלומר, במטוס סטנדרטי של 180 מושבים, 4-9 אנשים בממוצע לא יגיעו לטיסה. חברה המבצעת רישום יתר, תוכל למכור 4-9 כרטיסים נוספים לאותה טיסה ובכך היא תוכל לגבות בערך 2-5% פחות מכל נוסע. זה אמנם נשמע מעט, אך זה בהחלט מצטבר ויכול להגיע לעשרות דולרים כשמדובר בטיסה ליעדים רחוקים.

שנית, הורדת נוסע מטיסתו מובילה להשלכות שליליות רבות עבור החברה, ועל כן חברות התעופה בהחלט לא רוצות להגיע למצב שבו יש נוסעים שאין להם מקום בטיסה. כמו כן, חברות התעופה מחזיקות בנתונים מקיפים על אודות התפוסות בטיסותיהן. על כן, הן יכולות לחזות ולהעריך כמה אנשים לא יגיעו לטיסתם ברמת דיוק גבוהה מאוד. אכן, ההערכות לשיעור הנוסעים שלא היה להם מקום בטיסה עומד על 0.1-0.3%, כלומר כעשירית משיעור הנוסעים שלא מגיעים לטיסתם.

אם אתם סבורים שמדובר בטקטיקה דרקונית שמטרתה להגדיל את רווחיות חברת התעופה על חשבון הנוסעים, תחשבו שוב. בשנים האחרונות חברות תעופה רבות נפלו קורבן לתחרות האינטנסיבית בעולם התעופה ופשוט קרסו. למשל: אליטליה, WOW, Thomas Cook, Blue Air, ועוד. במצב כזה, אנו סבורים כי אובר בוקינג היא פרקטיקה הכרחית להישרדותן של חברות התעופה.

כמו כן, נבהיר שזו ממש לא תופעה חדשה ושאין שום קשר בין אובר בוקינג לבין לואו קוסט. למעשה, ההיפך הוא הנכון. חברת ריינאייר, למשל, טוענת כי היא אינה מבצעת רישום יתר כמדיניות, וההיגיון לכך ברור כשמש – כשמדובר בחברת לואו-קוסט, ההפסד על נוסע שלא יישאר לו מקום גדול בהרבה מהרווח של עוד 7 כרטיסים שממילא נמכרים במחיר רצפה.

איך אפשר להימנע מאובר בוקינג?

הנה מספר צעדים שיסייעו לכם להפחית את הסיכוי לאבד את מקומכם על הטיסה:

1. בצעו צ'ק-אין מראש: הרבה פעמים נוסעים שלא ביצעו צ'ק אין מהבית, וכן אלו שמגיעים בין האחרונים לדלפק בשדה, בסיכון גבוה לאבד את מקומם בטיסה. אם תרצו לצמצם סיכונים, פשוט בצעו צ'ק אין מקוון או הגיעו מוקדם לדלפקים בשדה התעופה.
2. הזמינו מקומות ישיבה במטוס: אם כבר בחרתם מקומות ישיבה במטוס ושילמתם עליהם, פחות סביר שאלו יילקחו מכם.
3. הירשמו למועדון לקוחות של חברת התעופה: לרוב חברת התעופה תנסה להימנע מפגיעה בחברי המועדון שלה.
4. מהרו לעלות למטוס: במקרים מסוימים, אך יחסית נדירים, ייתכן שהבחירה בנוסעים שלא יעלו לטיסה בכלל תקרה בשער העלייה למטוס, אז אם חשוב לכם לעלות לטיסה, אל תחכו לרגע האחרון בבורדינג.
5. הזמינו כרטיס בחברת לואו-קוסט: כאמור, לחברות הללו יש תמריץ נמוך במיוחד לבצע רישום יתר לטיסות בהשוואה לחברות לגסי.

ישנן המלצות נוספות ופחות מבוססות כמו העדפת טיסות בוקר או שליחת מזוודה, אך אם תנקטו בכל 5 הצעדים שהצגנו למעלה, הסיכוי שתאבדו את מקומכם בטיסה יהיה נמוך.

כללי התנהלות במקרה של רישום יתר

אם חברת תעופה ביצעה רישום יתר לטיסה, והורידה נוסעים בניגוד לרצונם, ישנם חוקי תעופה ברורים המגדירים מהם זכויותיכם ומהן המחויבויות של חברת התעופה כלפיכם. החוקים הללו משתנים ממדינה למדינה, ולכן נמליץ לכם לבדוק את החוק במדינה הרלוונטית (לרוב לפי מדינת המוצא של הטיסה או המדינה שבה רשומה חברת התעופה). באופן כללי לרוב תהיו זכאים לקבל:

טיסה חלופית: העובדה שהורדתם מטיסתכם אינה פוטרת את חברת התעופה מלהביא אתכם ליעדכם. לרוב תקבלו כרטיסי טיסה לטיסה הבאה של אותה חברה ליעדכם, אך לעתים תוכלו לקבל טיסה חלופית בחברה אחרת, כרטיסים באותה חברה ליעד אחר או מסלול טיסה אחר.

על כן, נמליץ לכם לקחת את הזמן, לבדוק את כל החלופות שלכם ולהתמקח מול חברת התעופה על הטיסה החלופית. כך אולי תוכלו להשיג טיסה ישירה במקום קונקשן, להאריך את החופשה או אולי אפילו לקבל שדרוג למחלקה גבוהה יותר.

פיצוי: לרוב נוסעים שהורדו מטיסתם זכאים לפיצוי כספי על פי חוק. החוק האירופי קובע שאם הורדתם מטיסתכם והגעתם ליעדכם באיחור של למעלה מ-3 שעות, תהיו זכאים לפיצוי של 250-600 אירו בהתאם למרחק הטיסה. אם העיכוב בהגעה ליעדכם היה פחות משלוש שעות, תקבלו פיצוי מופחת.

שימו לב שבמהלך ההתמקחות מול חברת התעופה, היא עשויה להציע לכם הצעות המותנות בויתור על הפיצוי המגיע לכם. זה, כמובן, חוקי וכשר, אך שימו לב שכל התנאים מקובלים עליכם, ושיש לכם תיעוד של כל הסכמה מול חברת התעופה. נמליץ לכם גם לבקש החזר על כל הוצאה שהפסדתם בשל העיכוב בהגעה, למשל: העברות, סיורים, בתי מלון וכו'.

שירותי סיוע: בנוסף לפיצוי, חברת התעופה מחויבת חוקית לדאוג לכם לטיסה חלופית וכן למזון, שתייה, תקשורת, תחבורה ולינה בעת ההמתנה לטיסה החלופית. ייתכן שיבקשו מכם לרכוש חלק מהדברים הללו בעצמכם. במקרה זה אל תתפרעו, שמרו את הקבלות, ובקשו החזר מחברת התעופה.

התנדבות – להפוך את הלימון ללימונדה

אחד הסיפורים הזכורים ביותר לגבי אובר בוקינג הוא סיפורו של ד"ר דיוויד דאו, אדם מבוגר בן 69 שהיה בדרכו לעבוד בבית החולים. שעה שהוא כבר ישוב במקומו, הדיילים הודיעו לו ולעוד מספר נוסעים שעליהם לרדת מהטיסה בשל אובר בוקינג. ד"ר דאו סירב בתוקף בטענה כי עליו להתייצב בבית החולים, אך יונייטד המשיכה בשלה, ואף שלחה צוות ביטחון להסירו בכוח מהטיסה. הד"ר המסכן ניסה להתנגד בכל כוחו, אך לבסוף הוסר מהטיסה לאחר שנחבל בגופו וספג השפלה איומה.

תוך זמן קצר הסיפור כיכב בראש מהדורות החדשות ברחבי העולם, הסב לחברת יונייטד נזק חסר תקדים מבחינה שיווקית ואף גרם למניית החברה לרדת בחדות. הסיפור הזה ממחיש בצורה נהדרת מדוע חברות התעופה שואפות להימנע ככל הניתן מהסרת נוסעים בניגוד לרצונם. על כן, חברות התעופה כמעט תמיד יעדיפו לחפש אנשים שיהיו מוכנים לוותר על מקומם בטיסה.

שלב חיפוש המתנדבים לרוב יתחיל בעמדות הצ'ק-אין, אך עלול גם לקרות ממש לאחר העלייה למטוס. על פניו, אין אדם שירצה להגיע באיחור ליעדו, אך בפועל מספיק אנשים יהיו מוכנים לכך בתמורה לפיצוי כספי הולם. לרוב תתנהל סוג של מכירה פומבית. כל עוד אין מתנדבים, חברת התעופה תגדיל את הפיצוי עד אשר יימצאו נוסעים שיקפצו על המציאה. במקרה מפורסם מלפני שנה, דלתא שילמה עשרת אלפים דולר לכל נוסע שיסכים לרדת מטיסה קצרה בין מישיגן למינסוטה.

קל לראות שהתנדבות לרדת מהטיסה היא עסקה כדאית למדיי, ולכן הרבה נוסעים החלו לחפש הזדמנות להתנדב לרדת מהטיסה כשיש אובר בוקינג. איציק שטרית, מקהילת טיסות סודיות, שיתף אותנו בכמה תובנות מנסיונו עם אובר בוקינג, תובנות שיכולות לסייע לכם להרוויח כמה מאות דולרים בקלי קלות.

"הצעד הראשון הוא להימנע מביצוע צ'ק-אין מקוון" (כל עוד הדבר לא גורר קנסות). "לאחר מכן", איציק מסביר, "היו אקטיביים. אל תחכו שצוות הקרקע בשדה יפנה אליכם. עוד בצ'ק אין אפשר לשאול אם הם זקוקים למתנדבים". איציק מוסיף: "הטיסות עם הסיכוי הכי גבוה לאובר בוקינג הן הטיסות האחרונות ביום וכן טיסות בתאריכי ביקוש כמו פסח, החופש הגדול וחגי תשרי".

סיכום

לסיכום, אובר בוקינג הוא חלק אינטגרלי מהמודל העסקי של חברות התעופה בעידן של היום, והכרח הישרדותי מובהק בסביבה תחרותית אכזרית במיוחד. ישנן שיטות רבות לצמצם את הסיכוי שיורידו אתכם מהטיסה, וגם כאשר הטיסה שלכם סובלת מרישום יתר, לרוב חברת התעופה תעדיף לחפש מתנדבים, שיכולים להרוויח ולהנות מעסקה מאוד משתלמת. אם בכל זאת החליטו להוריד אתכם מהטיסה, נסו להתמקח על גובה הפיצוי ועל הטיסה החלופית שלכם.

אנחנו מקווים שהצלחנו לשכנע אתכם שאובר בוקינג זה דווקא דבר טוב, וכמובן נמליץ לכם לנסות להתנדב לרדת מהטיסה בעתיד במידת האפשר.

יש לכם עוד שאלות על אובר בוקינג והתנדבות? בואו לשאול על כך בקהילת הפייסבוק שלנו.